ביאור:בראשית מו יז
בראשית מו יז: "וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו יז.
וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם
[עריכה]בנה השני של זלפה, שפחת לאה, אשר, הביא ארבע בנים ובת, שרח.
ולמרות ש"בְרִיעָה" הוא הבן הרביעי והאחרון מהבנים של אשר, בריעה מיהר להתחתן וללדת שני נכדים לאשר: "חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל".
הנכדים האלה היו בערך בגילם של פרץ וזרח שנולדו ליהודה ותמר, אבל לא סביר שלפרץ היו ילדים כאשר המשפחה ירדה למצרים.
וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי
[עריכה]אשר נתן לשני בניו את השמות: "וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי". לפי הספירה הכללית של 16 בנים לזלפה (ביאור:בראשית מו יח), שכללה את שרח אחותם. למרות הדמיון בשמות, ניתן להבין שזה לא אותו שם, לבן אחד.
סביר שהשורש הוא 'ש-ו-ה' - שווה.
- ייתכן שניתן לראות את רצונו של אשר שבניו יהיו 'שווים' לבניו של אחיו הבכור, גד, או לכול שאר הנכדים של יעקב מרחל ומלאה.
וְשֶׂרַח אֲחֹתָם
[עריכה]הכתוב רצה להדגיש ששרח היא נקבה, לכן אפשר היה לכתוב:
- 'שרח בתו', כפי שכתוב על דינה: "וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ" (ביאור:בראשית מו טו).
- או 'ובת אשר שרח'.
אולם העורך הדגיש שהיא אחותם של בני אשר ולא ציין בפרוש שהיא בת אשר.
כידוע המילה 'אח' היא רחבה וכוללת אפילו חצי אח או אחות, כפי שאמר אברהם, "אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא, אַךְ לֹא בַת אִמִּי, וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (ביאור:בראשית כ יב).
במשפחת אברהם, נולדו רק בנים, כנראה בעיה גנטית תורשתית, שאלוהים השתמש בה להרבות את בני ישראל במהירות ולמנוע את אובדן הנשים לעמים זרים.
דינה היא מקרה חריג, ולא ברור איך זה קרה.
כאן הכתוב מדגיש ששרח היא אחות של בני אשר, ונוצרת אפשרות שהכוונה שהיא חצי אחות, ואשר נשא אישה עם בת. אולם בכל זאת, בכבוד, סופרים אותה במשפחה במניין היורדים למצרים, לכן סביר יותר שהיא בת אשר, או אשר אימץ אותה כבת וזרעו שלו.
ביציאת מצרים, בספר במדבר נאמר: "וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" (במדבר כו מו), כלומר העורך מדגיש שהיא בת אשר, ולא רק אחות בניו. אולם בכל זאת היא לא מקבלת משפחה בעם ישראל, וילדיה, אם היו לה, לא נוחלים נחלה לשמם בארץ המובטחת. אין וודאות שלעורך ספר במדבר היה ידע אישי אודות שרח, כך שהכתוב בספר מדבר אינו מחייב.